תיעוד טיולי חברה כ-Employer Branding — איך תמונה אחת מהגיבוש שווה מועמד עבודה

טיול חברה או יום גיבוש הם אחד הרגעים הבודדים בשנה שבהם כל הארגון נמצא באותו מקום, רחוק מהמשרד. זה בדיוק מה שמועמד רוצה לראות לפני שהוא שולח קורות חיים: איך נראים האנשים שהוא עומד לעבוד איתם, איך מדברים שם, ואם יש שם משהו מעבר למשכורת. את זה לא מסבירים במודעת דרושים — מראים את זה בתמונות.

חלק מימי הגיבוש ואירועי החברה שתיעדנו: לאגד — ערב בסגנון וגאס בים המלח ויום גיבוש בשטח עם מסלול באגי; לתבל — שלושה ימי גיבוש בניצנים; לארגון עובדי מזרחי טפחות — כנס עובדים של יומיים, ימי כיף ואירועי חג; ול-Kennametal — נופש חברה עם ערב קזינו ומסיבה. מכל אחד מהם למדנו משהו על ההבדל בין "היה כיף" לבין חומר שהחברה עובדת איתו כל השנה.

Employer Branding, או מותג מעסיק, הוא התשובה לשאלה שכל מועמד שואל את עצמו: איך זה לעבוד שם? מועמד שמתלבט בין שתי הצעות ייכנס לעמוד הלינקדאין והאינסטגרם של החברה, ומה שהוא יראה שם יספר לו על התרבות יותר מכל סעיף בחוזה.

ביום רגיל במשרד אין הרבה מה לצלם: מסכים, ישיבות, מסדרון. ביום גיבוש יש הכל — אנשים צוחקים, מנהלים ועובדים באותו גובה עיניים, צוותים שנפגשים פנים מול פנים אחרי חודשים של שיחות וידאו. יום אחד שמתועד נכון נותן לחברה מאגר תמונות וסרטונים לפוסטים, לעמוד הקריירה, למצגות ולמודעות גיוס — לשימוש לאורך השנה, לא רק לסטורי של אותו ערב.

תמונות מהנייד של העובדים הן זיכרון נחמד. הן מצולמות מתוך הקבוצה, באור שיצא, ובדרך כלל חסר בהן בדיוק מי שצילם. הן לא נבנו כדי להיות הפנים של החברה ברשת.

צלם טוב ביום גיבוש הוא מישהו שהעובדים שוכחים שהוא שם. הוא מתחבר, מדבר וצוחק עם הקבוצה, ואז התמונות יוצאות טבעיות — כאלה שהעובד עצמו ירצה לשתף. על הבסיס הזה מגיע התכנון: אנחנו קובעים מראש איפה תצולם התמונה הקבוצתית הרחבה, מתמקמים איפה שהפעילות קורה ולא איפה שנוח, ותופסים פורטרטים של אנשים תוך כדי פעולה ולא מול קיר.

באירועים גדולים יש בשטח 2-4 צלמים, כך שבזמן שצלם אחד נע עם הקבוצה במסלול, אחר כבר מחכה בנקודת הסיום לרגע שבו כולם מגיעים. וכשהשטח מאפשר, רחפן DJI Inspire 3 עם רישיון מטיס של רת״ע נותן את הזווית שמראה את כל החבורה בתוך הנוף.

יום גיבוש מתועד נכון נבנה כמו סיפור, עם פתיחה, אמצע וסוף. לפני היום אנחנו עוברים עם המארגנים על הלו״ז ומסמנים את הרגעים שחייבים לתפוס:

המבנה הזה מאפשר לחברה לספר את היום לאורך זמן: פוסט על הפעילות, פוסט על האנשים, פוסט על הערב — במקום לשרוף הכל בפוסט אחד עם עשרות תמונות.

לפני שמצלמים, שואלים איפה החומר יחיה:

קליפים קצרים יוצאים מהר אחרי האירוע, הסטילס הערוכים נמסרים יום למחרת, וסרטון הסיכום המלא — תוך 14 יום.

ביומיים של ארגון עובדי מזרחי טפחות בפארק המים ממדיון היה בשטח צוות שלם — צלמי סטילס, עמדת מגנטים, רחפנים וצילום 360 — ומהאירוע יצא גם אתר אירוע עם סיור וירטואלי בכל הפארק.

חלק מהחומר הכי חזק לא מופיע באף לו״ז: מנכ״ל שעוצר להקשיב לעובד חדש, שני צוותים שמתחבקים בקו הסיום, עובד שמסביר בהתלהבות על הפרויקט שלו. את זה אי אפשר להעמיד. אפשר רק להיות שם בזמן, בשקט, ולתפוס. וזה בדיוק החומר שמועמד מזהה כאמיתי, כי הוא לא נראה כמו פרסומת.

מי שמארגן גיבוש בים המלח או בנגב צריך לדעת שהשטח מכתיב את הצילום. בקיץ מצלמה שמצלמת וידאו ברצף בחוץ עלולה להיכבות, וסוללות נגמרות מהר. אור הצהריים בלי צל יוצר צללים קשים על הפנים. לכן אנחנו מגיעים עם צינון לציוד, סוללות כפולות וגוף רזרבי, וממליצים לשבץ את התמונה הקבוצתית ואת הפורטרטים בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת השקיעה.

סביב ים המלח יש אזורים עם מגבלות טיסה, ואת אישור הרחפן אנחנו מסדירים לפני היום עצמו. אירוע של יומיים דורש לוגיסטיקה שנסגרת מראש: הצוות מגיע יום לפני, ויודעים איפה ישנים, מתי טוענים ומי מצלם מה.

אין מחיר אחד לתיעוד גיבוש, כי אין שני ימי גיבוש זהים. יום כיף של חצי יום שונה לגמרי משלושה ימים בשטח עם פעילות מפוזרת. ברגע שאנחנו שומעים על היום — כמה משתתפים, איפה, מה הפעילות ואיפה החומר אמור לשמש — אנחנו מייעצים מה באמת צריך. לפעמים צוות קטן עם תחנת מגנטים מספיק, ולפעמים מסלול שפרוס על שטח גדול מחייב עוד צלם ורחפן. שיחה קצרה, ואחריה הצעה כתובה.

כדאי לתאם 4-6 שבועות לפני היום, ובאירוע של כמה ימים — מוקדם יותר, כדי שנספיק לעבור על המסלול והלו״ז.

אנחנו בית הפקה מבאר שבע, עם צוות צמוד ו-8 שנים בשטח. דודו עונה אישית לשיחה הראשונה, ובאירועים גדולים הוא מנהל את הצוות בשטח. אם אתם מתכננים גיבוש, תכננו גם את התיעוד שלו — מראש. אחרי שהאוטובוס חוזר, כבר אין מה לצלם.